יחסי עובד- מעביד

בחינת קיומם של יחסי עבודה נעשית באמצעות ה"המבחן המעורב", המשלב בתוכו מספר מבחנים. המבחן העיקרי הוא מבחן ההשתלבות, ואליו נלווים כמה מבחני משנה.

מבחן ההשתלבות

מבחן ההשתלבות בודק את מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה.

• הפן החיובי - עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק; האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה.
• הפן השלילי - המבחן בודק האם העובד אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני. לשם כך נבדק האם העובד נושא בעלויות עסק, ברווח והפסד.

נוסף על מבחן ההשתלבות, יש לבחון את מכלול הסממנים הרלוונטיים הבאים כדי לקבוע האם מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק:

• מבחן הקשר האישי - מבחן זה בודק האם ההתחייבות והחובה לבצע את העבודה היא אישית או שמא מבצע העבודה רשאי לשלוח מישהו אחר במקומו לבצעה. שאלת משנה היא השאלה על מי מוטלת החובה לדאוג למחליף בשעה שמבצע העבודה נעדר. כשעובד נעדר מעבודתו, על המעסיק לדאוג למחליף. כשקבלן עצמאי נעדר, החובה לדאוג למחליף מוטלת עליו.
• מבחן הפיקוח - במסגרת יחסי עובד-מעסיק נתון העובד לפיקוחו ולמרותו של המעסיק, ואילו לעוסק עצמאי יש גמישות רבה יותר.
• מסגרת שעות העבודה - בדרך כלל עובד מועסק במסגרת קבועה של ימים ושעות עבודה והעבודה מתבצעת עבור המעסיק בלבד באותו פרק זמן.
• מקום העבודה - האם העבודה בוצעה אצל המעסיק או במקום אחר.
• מי מספק את כלי העבודה - במסגרת יחסי עובד-מעסיק, המעסיק מספק בדרך כלל את כלי העבודה, ואילו העובד מספק את כוח עבודתו. עובד עצמאי מספק בדרך כלל גם את כלי העבודה ואת אמצעי הייצור.
• הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה - הסכמת הצדדים לגבי אופן העסקה מהווה ראיה לכוונת הצדדים, אך אינה קובעת כשלעצמה את מערכת היחסים ביניהם. גם אם בחוזה העבודה הסכימו הצדדים על יחסי קבלן-מזמין שירות, אין בכך כדי לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות.
• צורת תשלום השכר ואופן הרישום במוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה - צורת התשלום ואופן הרישום במוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה מהווים עוד אחד מהסממנים לקביעת המעמד בין הצדדים, אך אין בהם כשלעצמם כדי לקבוע את טיב היחסים בין הצדדים. עבודה באמצעות חשבונית מס או רישום כ"עצמאי" בביטוח לאומי, אין בהם כדי לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות שנקבעו בפסיקה.
• משך ההתקשרות ורציפותה - ככל שההתקשרות ארוכה ורצופה, הנטייה תהיה לראות במערכת היחסים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.

לעתים עובדים מועסקים כקבלנים עצמאים אף שלמעשה הם שכירים לכל דבר. העסקה באופן זה, נובעת מדרישה של מעסיק המעוניין לחסוך את עלויות הזכויות הסוציאליות שיש לשלם לעובד.
הפסיקה קבעה כי העובדה שההסכם בין הצדדים מכנה את העובד "שכיר" או "עצמאי" אינה מכרעת. היחסים בין הצדדים נקבעים על פי מבחן מהותי ולא צורני. לכן גם אם בחוזה העבודה הסכים המועסק להגדרתו כקבלן עצמאי ולתשלום באמצעות חשבוניות מס, אין בכך כדי לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות שנקבעו בפסיקה.
עובד אשר על פי הסכם העבודה הוגדר קבלן עצמאי רשאי לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעסיק. אם תביעתו תתקבל בהתאם למבחנים הקיימים, הוא יהיה זכאי לכל הזכויות הנגזרות מיחסי עבודה. 

במקרים שבהם נקבע בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, המעסיק רשאי לקזז את הסכומים העודפים ששילם לעובד כ"קבלן עצמאי" מתוך הסכומים שעליו לשלם לו בדיעבד כשכיר.