HEBהתעמרות בעבודה
ההתעמרות בעובדים יכולה לבוא לידי ביטוי בהתעללות, צעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בגרימת נידויו של אדם או החרמתו, במתן משימות משפילות ועוד.
כל אלו גורמים לעובד להרגיש מבוזה, מאוים ומושפל במהלך עבודתו, ולא פעם אף מעבר לשעות העבודה, ולעתים אף שנים לאחר שהעובד סיים בכלל לעבוד באותו מקום עבודה שבו נתקל בהתעמרות.
כיצד ניתן להתמודד מול התעמרות בעבודה?
למרות שבארץ אין עדיין חקיקה האוסרת על התעמרות בעובדים, קיימות מספר דרכים לפיהן ניתן להתמודד עם תופעה זו.
עובד אשר חש שאינו מוכן להשלים עם ההתעמרות כלפיו, זכאי להתפטר באופן שהתפטרותו תיחשב כפיטורים. הזכות כאמור הנה בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, אשר קובע כי התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגביהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, דינה כדין פיטורים. עובד אשר יתפטר עקב התעמרות יחשב כמפוטר לכל דבר ועניין, לרבות לעניין זכותו לקבלת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, וכל יתר הזכויות הסוציאליות המגיעות לו עקב כך.
בתי הדין לעבודה פסקו כי הטחת עלבונות וכינויי גנאי משפילים, לרבות ביחס למוצאו של העובד, השפלות, שפה בוטה ופוגענית, הפגנת חשדות כבדים כלפי עובד על לא עוול בכפו, הינן בגדר נסיבות בהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו. זאת כאמור לפי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, ועל כן יש לראות בהתפטרות על רקע אמירות אלו כפיטורים.
בנוסף, ניתן להגיש תביעות כנגד הגורם המתעמר בהתאם לנסיבות הספציפיות של ההתעמרות וההתנכלות בה נקט כלפי העובד, וזאת בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988.
בפסיקה נקבע כי לחץ נפשי קיצוני בעבודה עלול לגרום לעובדים נזקים פיזיים ונפשיים, אשר יוכרו כתאונת עבודה המזכה בתגמולים, לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, אשר קובע כי תאונת עבודה הינה תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. לפיכך, במקרה וההתעמרות גרמה לנזקים נפשיים ופיזיים, ניתן להגיש תביעה להכרה בהם כתאונת עבודה.