הרעת תנאי עבודה

דיני עבודה במדינת ישראל, קובעים כי על המעביד לספק תמיד לעובד שלו תנאי עבודה סבירים ונוחים ועליו תמיד לשמור על התנאים כפי שהם נקבעו בחוזה העבודה. יחד עם זאת, המעביד לא רשאי לשנות דבר במקום העבודה. אפשר להוסיף עובדים, לפטרם, לשנות נהלים שונים, ואף לעבור למקום חדש. אולם, בכל זאת קיימים מצבים בהם מתרחשת הרעת תנאים.

במצב כזה יש למעשה לעובד שתי אפשרויות

• עובד מתפטר, אך במקביל זכאי לתבוע דמי פיצויים
• העובד ימשיך לעבוד במקום העבודה, יגיש תהיעה לבית הדין לעבודה, חובת ההוכחה היא על עובד. 

1. יחס של השפלה – במידה ועובד חש כי המעביד משפיל אותו באופן ברור ומתייחס אליו בכינויים מעליבים  זהו בהחלט מקרה של הרעת תנאים. עובד  זכאי ליחס הוגן, ובהחלט אפשר לתבוע את המעביד על הרעת תנאים.

2. הורדה בשכר –  לא כל הורדה בשכר היא בהכרח הרעה בתנאים, בהנחה שסדרי העבודה השתנו. אם כעת תנאי העבודה השתנו  ובעקבותיהם הדבר גרר גם הרעה בשכר הכללי- אין זה בהכרח הרעה בתנאים. אך אם התנאים נותרו זהים לחלוטין, והמשכורת פשוט הפכה לנמוכה יותר הרי שמדובר בעילה לתביעה.

3. בעיות שכר – לפי דיני עבודה, כל אדם אשר עובד זכאי לקבל משכורת מסוימת. אם המעביד מתעכב בתשלום המשכורת אפשר בהחלט לתבוע אותו. חשוב לציין, שניתן להגיש תביעה על הרעה בתנאים בין אם מדובר על פיגור חד פעמי  ובין אם מדובר על תופעה אשר חוזרת על עצמה פעם אחר פעם.

4. שינוי בזמן ובמקום – מדובר אמנם על מקרים קיצוניים יחסית של שינוי בזמני העבודה או במיקום הפיזי של העבודה, אך הם מתקיימים לצערנו, וגוררים אחריהם הרעת תנאים.  גם שינוי במקום העבודה לזמן בלתי מוגבל, במיקום רחוק מאד ממה שהעובד הורגל אליו – ייחשב כהרעה בתנאים.